"פתאום 30" - שירה אמונה אמסלם

להריץ קמפיין מימון המון זה חוויה. מדהימה, מטורפת, פוקחת עיניים לרווחה. 

אני החלטתי שאני לא מצפה לכלום מהסביבה שלי, מה שיהיה יהיה, הלוואי שיהיה טוב אבל גם אם לא- אני לא אתמוטט כי הצלחת הקמפיין היא לא המדד היחיד למשמעות שלי כאן בעולם. התפישה הזו בריאה אבל גם מסוכנת כי עלולה היתה לפרק לי את הקמפיין לגמרי מתוך איזו פאסיביות וזרימת- יתר.

מיטל לא היתה כיסא הגלגלים שלי אלא הקביים. לא היתה כאן הכתבה מראש של מה נכון ומה לא אלא זרימה מדויקת עם מה שאני מביאה ועם מי שאני. כשדברים לא התאימו לי, מצאנו דרך אחרת. כשהיו לי רגעי יאוש, היא ידעה להאמין בי, כשהתחלתי להתבלבל מדי, מיטל ידעה לפקס אותי בול על המטרה.

חודש וחצי של קמפיין ובאמצע מליון ימי חופש ושבתון בגלל חגי תשרי זה אתגר שצריך להגיע אליו ממוקדים. מיטל לא האכילה אותי בכפית, הרגשתי שהקמפיין הזה היה שלי, שקעתי בו מאמצים אדירים והייתי בת מזל עם מערכת תמיכה אדירה, אבל מיטל ידעה בצורה מדויקתצ וקשובה לקחת את הכוחות שלי ולנתב אותם לכיוונים הנכונים. זה לא ברור מאליו, החופש הזה לפעול איך שאני רוצה כשיש יד מכוונת, כדי להתרוקן מאגו לגמרי ולראות רק את הטוב של בעל הקמפיין צריך רגישות מיוחדת שהתפללתי שיש למיטל ושמחתי להיווכח שכן.

בכל הפעמים בדרך שאיבדתי לגמרי את הכיוון ושכחתי למה אני מתאמצת הגיעה מיטל ושמה מולי מראה, שיקפה לי כמה הצלחת הקמפיין שלי חשובה לעולם, כמה היא מאמינה בי, כמה אני יכולה. בתוך סערה של חודש וחצי, זה היה משמעותי באופן שקשה להסביר במילים (ואני סופרת..). תודה על הכל!

תפריט נגישות